משפט משפחתי

עו"ד רועי מעניק שירותים משפטיים משפחתיים הן לזוגות אשר התחתנו כדת משה וישראל, הן לזוגות אשר התחתנו בחו"ל וכן זוגות להטב"ק, והן לידועים בציבור, עו"ד רועי מעניק ליווי, ייעוץ, גישור וייצוג בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה לזוגות אשר יחסיהם עלו על שרטון ומעוניינים להיפרד בהסכמה, ללא מלחמות וע"י עורך דין אחד ויחיד שייצג את טובת התא המשפחתי, להלן סקירת השירותים המשפטיים הניתנים ולאחריהם מספר מונחי יסוד עיקריים:

  • הליך גירושין כדת משה וישראל
  • הליך התרת נישואין
  • הסכם ממון קדם נישואין
  • הסכם ממון תוך כדי נישואין \ ידועים בציבור
  • הסכם גירושין בהסכמה
  • הסכם הורות משותפת
  • הליך בקשה למתן צו הורות פסיקתי
  • הליך תביעת אבהות
  • הליך אישור הסכמים
  • צוואה
  • ייפוי כוח מתמשך
  • גישור משפחתי

מהו הליך התרת נישואין?

התרת נישואין הינה המקבילה האזרחית לעומת הגירושין כדת משה וישראל.
התרת נישואין מתבצעת בבית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מגירושין אשר מבוצע בבית הדין הרבני.

ההליך הינו הליך משפטי לכל דבר ועניין וטומן בחובו פתיחת תיק, תשלום אגרה והגשת בקשות שונות, תצהיר ואסמכתאות, ההליך יכול ויהיה מורכב יותר כאשר בני הזוג אינם חולקים את אותה דת, וכי אז בני הזוג יתבקשו לספק מסמכים נוספים ומורכבים יותר.

  • בני זוג אשר התחתנו בנישואין אזרחיים בחו"ל.
    בני זוג אוניברסליים (למשל ישראלי וקנדית).
  • בני זוג חד מיניים ישראליים ובני זוג חד מיניים אוניברסליים (למשל ישראלית וגרמניה), וכן בני זוג חסרי דת.

ככלל, אין צורך לאשר הסכמים, שכן מדובר בהסכם בין שני צדדים, והינו כפוף לחוק החוזים ולמשפט האזרחי, באם תהיה מחלוקת הדבר יוכל להתבהר בבית משפט כמו כל הסכם אחר, אם זאת רצוי לתת להסכם תוקף בבית משפט:

  • בני זוג אשר התחתנו כדת משה וישראל, יכולים לאשר הסכם גירושין יחד עם הגירושין עצמם בבית הדין הרבני, או בהסכמת שני בני הזוג אל בית המשפט לענייני משפחה.
  • בני זוג אשר התחתנו בנישואין אזרחיים, יכולים לאשר הסכם גירושין בבית המשפט לענייני משפחה יחד עם התרת הנישואין.
  • הסכם ממון קדם נישואין, ניתן לאשר אצל נוטריון או בבית משפט לענייני משפחה.
  • הסכם ממון קדם נישואין לידועים בציבור, אין חובה חוקית לאשר, אך ניתן לאשר בבית המשפט לענייני משפחה.
  • הסכם ממון תוך כדי נישואין, ניתן לאשר אך ורק בבית משפט לענייני משפחה.

הליך מדורג

אחד מתוך מספר הליכים אשר נערכים אל מול משרד הפנים \ האוכלוסין וההגירה, אשר במהלכו (בין 3-7 שנים) מחויבים בני זוג להתייצב ולהוכיח את מערכת היחסים הזוגית בכל פעם מחדש, כאשר בסיומו של ההליך, ייקבע מעמד בני הזוג בישראל, לרבות מעמדו של בן הזוג הזר.
במרוצת שנות ההליך יתבקשו בני הזוג בהצגת מסמכים, תצהירים, ראיות. יש מספר נוסף של הליכים שונים זה מזה, למשל: הליך מדורג לידועים בציבור, הליך מדורג לנישואין אזרחיים ועוד.

הסכם גירושין והסכם ממון קדם נישואין

שני ההסכמים הללו דומים בעיקרם, ההבדל המרכזי בניהם הינו עיתוי עריכתו.הסכם גירושין יבוא, כאשר בני זוג נשואים, הגיעו למסקנה כי הגיע הזמן להיפרד, ולכן נקרא ההסכם בשמו- הסכם גירושין, להבדיל מהסכם ממון קדם (או טרום) נישואין, אשר בא להסדיר את מערכות היחסים בפן הכספי \ רכוש של הצדדים וזאת בטרם יבואו בברית הנישואין.

כמובן שניתן לכרות הסכם ממון גם לידועים בציבור, וגם לאלו אשר בוחרים להתחתן בנישואין אזרחיים, ולרבות נישואין בקהילת הלהטב"ק.
כמו כן ניתן לערוך הסכם ממון גם תוך כדי חיי הנישואין, כאשר נוצר שינוי נסיבות כלכלי משמעותי, אך הסכם ממון קלאסי הינו לפני הנישואין.

  • חלוקה (הסכם גירושין) או הפרדה (הסכם ממון) בפן של רכוש, כספים, נכסים, קצבאות, זכויות , ריהוט, מתנה וכיו"ב.
  • משמורת ילדים והסדרי שהות (בהסכם גירושין והסכם הורות משותפת).
  • מזונות אישה, מזונות ילדים ומדור, כתובה (בהסכם גירושין).
  • פעולות משפטיות הכרחיות למען גירושין (בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה) או מחלוקות משפטיות.
  • הוראות נוספות, למשל: שגרת יום, חינוך הילדים, חיות מחמד וכיו"ב.

מהו הסכם הורות משותפת?

הסכם הורות משותפת דומה מאד להסכם גירושין בתוכנו, אך דומה להסכם ממון קדם נישואין מבחינת עיתוי עריכתו, שכן הוא מיועד לשני אנשים או יותר, אשר החליטו להביא לעולם ילד במשותף, ללא כוונה לקיים משק בית משותף.

הסכם זה נפוץ בעיקר אצל ידועים בציבור או בקהילת הלהטב"ק (אך לא רק), הסכם זה נערך כצופה פני עתיד, ותפקידו לקבוע את רצון הצדדים בעניין גידול הילדים, לרבות: משמורת, שהות, אורח חיים, בריאות, חינוך, רווחה וכיו"ב.

ככלל, אין צורך לאשר הסכם, שכן מדובר בהסכם בין צדדים, והינו כפוף לחוק החוזים ולמשפט האזרחי, באם תהיה מחלוקת הדבר יוכל להתבהר בבית משפט כמו כל הסכם אחר, אם זאת רצוי לתת להסכם תוקף בבית משפט לענייני משפחה.

בקשה למתן צו הורות פסיקתי

צו הורות פסיקתי הינו צו אשר ניתן אך ורק ע"י בית המשפט לענייני משפחה המכונן קשר משפחתי הורי בין בן או בת הזוג של הורה ביולוגי לילדו של ההורה הביולוגי  , במקרים בהם ובעצם מעניק גושפנקא לכך שבן או בת הזוג של ההורה הביולוגי יכהן כהורה הנוסף של הילד. לדוגמה: בני זוג מקהילת הלהטב"ק אשר רק אחד מבני הזוג הוא בעל הקשר הביולוגי לילוד, בן זוגו יבקש מבית המשפט שיכיר בו כהורה מספר 2 לילוד.

את הבקשה למתן צו הורות פסיקתי ניתן להגיש כבר בזמן ההריון כאשר יש עובר ובכל זמן לאחר מכן, עם זאת הגשת הבקשה כשנה לאחר לידת הילוד עלולה ליצור מהמורות וקשיים אדמיניסטרטיביים, אשר היו נמנעות לו הבקשה הייתה מוגשת בזמן, יש לציין כי דרישת המסמכים בהגשת הבקשה שונה בין זוגות שונים ולכן יש להיוועץ מבעוד מועד על מנת לחסוך בזמן ועלויות.

תביעת אבהות

תביעה אשר בעיקרה היא הוכחת הקשר הגנטי בין הורה פוטנציאלי לילד בסבירות של מעל 99.99% או בשמה הנוסף בדיקת אבהות או בדיקת רקמות.

תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת באחד מתוך שני מקרים קלאסיים:

  1. כאשר הורה פוטנציאלי מבקש או נדרש לבדיקה על מנת לשלול או לזכות קשר משפחתי לילד ובד"כ בענייני ממזרות או מזונות.
  2. כאשר נדרש\ת אזרח\ית ישראלי\ית להוכיח שילד אשר הובא לעולם בהליך פונדקאות בחו"ל בטרם כניסתו לישראל, הוא ההורה הביולוגי של הילוד אל מול מדינת ישראל.

 

התביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה בה נדרש לצרף ראיות ותצהירים לשם קבלת צו המפנה לבדיקת רקמות בבית חולים, לאחריו קובעים תור, משלמים את עלות הבדיקה, הבדיקה היא מאד פשוטה ולא כואבת, לאחריו רופא מומחה ייתן את חוות דעתו האם קיימת סבירות של כמעט 100% שהתובע הינו ההורה הביולוגי של הילוד. לאחר חוות הדעת בית המשפט ייתן פסק דין הצהרתי כי התובע הינו הורהו הביולוגי של הילוד, ולאחריו יוכל התובע לגשת למשרד האוכלוסין וההגירה לקבלת מספר זהות לילוד ולאחריו קבלת שאר הזכויות.  

מומלץ להגיש את תביעת האבהות בעניין פונדקאות חו"ל כבר במחצית ההריון שכן ההליך עורך זמן, קיימים פערים בין המדינות ובין הנהלים ומשכך יש להיערך בהתאם.