הסכם גירושין, הסכם ממון, הסכם חיים משותפים

שלושת סוגי ההסכמים הללו דומים בעיקרם,  כולם באים להסדיר את מערכות היחסים ליום שאחרי בפן של כספים ונכסים, חלוקה או הפרדה או החרגה שלהם, וכן עניינים נוספים תלויי מציאות כמו משמורת ילדים, הסדרי שהות ילדים או בעלי חיים, מזונות ועוד, והכל באופן שצופה פני עתיד לרבות פרידה או גירושין.

ההבדל המרכזי בין שלושת ההסכמים הינו עיתוי עריכתם וכן מהי המסגרת החוקית של ההסכמים. 

הסכם גירושין– נערך בד"כ כאשר בני זוג נשואים, הגיעו למסקנה כי הגיע הזמן להיפרד, ולכן נקרא ההסכם בשמו – הסכם גירושין, את ההסכם ניתן לאשר הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה הכל בהתאם לעניין.

הסכם ממון קדם נישואין– נערך בטרם בני זוג יבואו בברית הנישואין, הן כדת משה וישראל והן בנישואין אזרחיים, ההסכם נערך מתוקף חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, ויש לאשרו ע"י נוטריון אם יש תאריך לחתונה או בבית המשפט לבחירת בני הזוג בהתאם לנסיבות.

הסכם חיים משותפים– מיועד לקהילות הלהטב"ק והידועים בציבור, דומה באופיו להסכם ממון, אך להסכם חיים משותפים אין מקור חוקי בדיני המשפחה, כמו הסכם ממון, ולכן גם אין חובה חוקית לאשרו כמו הסכם ממון הנ"ל. כלומר ההסתכלות על הסכם חיים משותפים הינה מתוקף חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, בדומה לעריכת חוזה שכירות או חוזה עבודה. חרף העובדה שאין חובה חוקית לאשרו- מומלץ לאור פסיקות בתי המשפט בענייני משפחה שכן לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה על מנת שההסכם יהפוך לראיה חלוטה ולא יהיה קל מידי להפריך קיומו.  

הסכם ממון לנכס ספציפי– נערך לרוב במהלך תקופה הנישואין או זוגיות, כאשר נוצר שינוי נסיבות וקיים רצון לשמור על נכס חדש שהתקבל או נרכש ויש צורך להחריגו מהתא המשפחתי באופן שיישאר שייך לצד המקבל. אישור ההסכם בהתאם לנסיבות.