השבוע הגיע אליי לקוח לפגישת ייעוץ, בה הוא הציג לי מסמכים שבשעתו לקח מהאינטרנט, בהם: הסכם שכירות דירה ושטר חוב, בנוסף הציג לי שיק שסורב לאחרונה.

כתבתי על נושא זה רבות בשנים האחרונות, לאחרונה במסגרת פרסום "הזול עלה ביוקר" (4/7/21), מצב בו אנשים מחפשים לחסוך כסף בייעוץ \ ליווי \ ייצוג משפטי כי הכל זמין באינטרנט, ולאר מכן מתחרטים שכן הם מגלים שהסתבכו ואז ההפסדים גדולים שבעתיים.

לעניין הלקוח, מצד אחד נעשו הרבה מאד שגיאות (בלשון המעטה) בעריכת החוזה, אך הבעיה המרכזית היא דווקא בשטר החוב, שתפקידו המרכזי הוא להוות פיצוי כספי יחסית גבוה (בטוחה) במקרה של נזקים, ומן הכלל אל הפרט, הדייר שלו ככל הנראה חזר שתוי באחד הלילות ויחד עם חברים גרם נזקים גדולים לקירות, למזגנים ולריצוף במקלחת, נזקים שכעת נאמדים ב26,000 ש"ח, וזאת רק על מנת להשיב את המצב לקדמותו, לא מדובר על שינוי העיצובים או שדרוג הקיים.

מקרה דומה ארע בתיק – תא"מ (שלום י-ם) 855-02-16 שרה גרינבוים נ' רחל אליאס (נבו 22.04.2018):

התובעת בתיק לא מילאה נכון את שטר החוב אי שם בשנת 2014, אך בכל זאת פתחה תיק בהוצל"פ לאחר שהנתבעת השאירה נזקים בדירה, נזקים שנאמדו בכ- 30,000 ש"ח , מן הסתם הוגשה התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל, הליך אשר הועבר לבית המשפט ורק בשנת 2018 התקבל פסק דין בו התובעת קיבלה כ- שליש בלבד !!

סוף מעשה במחשבה תחילה, אינני מכיר את הנפשות באותה תביעה, אך אני מכיר מקרים רבים אחרים שהגיעו אליי או לקולגות, וכאמור, השבוע הגיע אליי לקוח שכעת מתחרט על מה שעשה, אך מהדוגמה הנ"ל ניתן לקבוע כי מעבר לעובדה שהתובעת הייתה צריכה לשלם מכיסה עבור 2/3 מהנזקים, הרי שאת הכסף קיבלה בחלוף 3-4 שנים וזאת לאחר ששילמה הוצאות משפט ושכ"ט לעורכי דין.

למידע נוסף